שלום אורח

-A A +A

אמון שנבנה בשיגרה הוא אמון בחירום נירית סגל

אמון שנבנה בשגרה הוא  אמון בחירום.

נירית סגל דוברת מ.א משגב.

תקופה זו חושפת אותנו לחוסר בטחון בכל רחבי המדינה. שוחחתי עם נירית סגל דוברת מ.א משגב בגליל,  איך הם מנהלים את התקשורת בימים אלו, כדי להבין את בחירת הדרכים המגוונות  של המדיה ועל  התכנים,  ובמיוחד  איך להיעזר בתקשורת של הרשות כדרך לשמירה על תחושת ביטחון והאמון של הציבור במידע ובידע המופץ.

 

בשיחה עסקנו קודם כל בכלים ובערוצים השונים לתקשורת במועצה אזורית משגב. למרות שנירית חושבת שלכל הרשויות יש את כל הערוצים האלו, נראה לי כי במ.א משגב  יש מגוון רחב של ערוצי תקשורת.

דפי פייסבוק של הרשות וראש הרשות, קבוצות ווטס אפ, אפליקציה משגב אפ , אתר , news letter, בלוג, מיילים, sms.

נירית רואה לאורך זמן ציבור אשר נע בערוצים השונים, בתקופה מסוימת רוב ההיענות הייתה בפייסבוק ובימים אלו הרבה יותר דרך קבוצות ווטס אפ.

בהתאם לכך היא משתדלת להעביר את המסרים והמידע.

כמובן שיש התאמה בין סוג המידע לדרכי התקשורת. המיילים משמשים להודעות יותר גדולות ומעמיקות מאשר קבוצות הווטס אפ משרתות בעיקר דרך להעביר מידע.

הביטוי שהיה למצב בתקופה זו באזור היה בעיקר חסימות כבישים  והפגנות.

הדרך היא העברת המידע באופן היעיל ביותר כדי שתושב ידע מה מצפה לו .

גם באזור משגב היה חוסר שקט שבא לידי ביטוי מהורים לילדים בגנים ובבתי הספר, המועצה בחרה להתייחס לנושא באופן ענייני וזו לשון ההודעה שהועברה במייל:

"המועצה החליטה להציב שומרים בגני הילדים, החל מהבוקר ועד לסוף החודש....

שיבוץ השומרים לגנים ייקבע על פי הערכות מצב ושיקולים ביטחוניים. כאשר יגויסו שומרים נוספים, הם יוצבו בצמוד לכל ישוב."

מסר קצר וענייני.

היא  מציינת " תקופה של בעיות ביטחוניות מבחינתי היא כמו כל דבר שמייצר אינטנסיביות, פעם זה אירועי יום העצמאות ופעם זה מצב ביטחוני"

אני מנסה לבחון אתה איך נעשה התהליך שבודק  מה צרכי המידע והידע של האוכלוסייה, למשל מתי היא יודעת שיש צורך במסרים נוספים?

היא  חושבת שיש לה קשר ישיר ופתוח עם התושבים ובמידה שתשתנה האווירה או מצב התושבים ייפנו אליה מהשטח, תושבים או מחלקות המועצה השונות.

היא מאמינה שאופי תושבי המועצה ואופי השירות שהם נותנים יצרו פתיחות רבה וערוצי תקשורת הדדיים " בחירום כמו בשגרה מאמינים לנו".

התחושה הכללית היא שהציבור נותן אמון במידע ובאופיו ושהיא כדוברת יודעת מה אופי התקשורת המתבקשת.

 

היא יודעת כי לא הצליחו עדיין באותה מידה, עם האוכלוסייה בכפרים הבדואים ששייכים למועצה, והבעיה אינה חוסר נגישות לטכנולוגיה, אלא ההבנה כיצד עושים זאת. נתקי תקשורת אלו מדאיגים אותה והיא מאמינה שיש כאן עוד עבודה רבה של התגברות על הנתק הזה. והיא חשובה כי "דוברות היא אמצעי תקשורת בין הגוף השלטוני לתושבים ככלי לעיצוב, היא משפיעה על התודעה ועל התנהגויות לכן חיוני להתגבר על נתק".

 

לסיכום, נירית הדוברת ממועצה אזורית משגב רואה את מצב חוסר השקט הביטחוני כמו כל אתגר אחר של דוברות: תשתיות וערוצי תקשורת מגוונים, התאמת הערוץ  לאופי המסר, אצבע על הדופק לגבי צרכי התושבים ואולי בעיקר הידיעה והאמונה כי כאן ב"ארץ הגליל" תנצח התרבות של אזור שוחר חיים וקיום משותף.