שלום אורח

-A A +A

הגדרת רוח המקום

בסופו של דבר אנשים רוצים להרגיש טוב בסביבת חייהם.

ה'טוב' הזה מורכב מסביבת המגורים, ממצב חומרי, מהדרך בה פועלים להשגת מטרות מסגנון המנהיגות, מאפיים של הקשרים החברתיים, אך  מה שעושה את ההבדל גם אל מול קשיים כלכליים וחברתיים ובשעות מבחן היא 'רוח המקום'.

רוח המקום היא הגישות, האמונות ודפוסי ההתנהגות בקהילה. זו הדרך בה מיחסים משמעות לארועים, למעשים לאנשים. רוח טובה מחוללת קשרים טובים, יוצרת מוטיבציה לעשיה התנדבותית ומאפשרת להתמודד עם מחלוקות ואסונות מתוך תחושת חוסן. להבדיל, רוח רעה מוצאת את השלילי בכל עשייה, מקדמת אוירה של ציניות, קיטורים ומבריחה אנשים מעשיה ציבורית.

איך נקדם רוח טובה?

1.      נפרגן, נוקיר את העושים ואת המעשים.

2.      נוקיר את האנשים, לא נקבל אף אחד כמובן מאליו. נדע כי קהילה נבנית כל העת מתוך רצונם החופשי של אנשים. וכשאין רצון אין קהילה.
איך עושים זאת? מזמינים את האנשים לקחת חלק, להיות שותפים פעילים, מקשיבים, מגלים סקרנות כלפי רצונותיהם צרכיהם של אנשי היישוב, ניתן מקום ליוזמה.

3.      נגבש יחד חזון  – תמונת עתיד רצויה ומשותפת המניעה לפעולה. תמונה שכל דור וכל גווני הקהילה יוכלו להזדהות עימה.
מומלץ לייצור את את החזון בתהליך קהילתי רב משתתפים תוך שימוש בשיטות לשיח רבים תכליתי למסמך בנושא הקליקו כאן

4.      ניצור זהות יישובית ייחודית – לכל איש יש שם וכך גם כל יישוב. עם השנים, הבנים והטעמים גדלה השונות ביישוב, האתגר של בניית זהות משותפת נעשה מורכב יותר.
איך עושים זאת? לטפח מסורות במעגלי השנה והחיים, לשמר ולספר את 'סיפור המקום', לקבוע ערכים ונורמות ונפעל בהתאם.

5.      נאפשר מקום לשונות – כאשר מתרחב מגוון תושבי היישובים, אך טבעי שתהיינה קבוצות בקהילה המבקשות הכרה בצרכיהן הייחודיים. הכרה בשונות אינה פוגעת בקהילה היא עדות לעוצמתה.
מה נעשה? ניתן הכרה וסיוע קהילתי להתארגנויות קבוצתיות (למשל טיולים בנפרד, בית כנסת שונה, מועדון ותיקים) ובמקביל נפעל כך שכל קבוצה תתרום משהו למען כלל היישוב.

6.      נשכיל להתמודד עם מחלוקות – קהילה טובה נבחנת ביכולתה להכיל מחלוקות ולכבד גם את צרכי המיעוט.