שלום אורח

-A A +A

היבטים משפטיים בשלב קביעת המדיניות

 

שלב קביעת המדיניות הוא השלב בו מבצעים אפיון  של המצב הרצוי . אפיון זה חייב שיכלול בתוכו גם הגדרת המצב הרצוי מהבחינה המשפטית. ההגדרות המשפטיות של היישוב ישפיעו על היחסים המשפטיים בין החברים, אשר ישליכו מצדם על האופי הקהילתי של הישוב ומערכת יחסי הגומלין בין התושבים. לפיכך, ועל מנת למנוע אילוצים משפטיים, שאינם תואמים את החזון היישובי ומטרות הקהילה, יש להגדיר באופן מפורש את המאפיינים הבאים:

א. צורת ההתאגדות

ב. מעמד המצטרפים

ג. המרחב הפיזי

ד. זכויות המקרקעין ואופן העברתן

א. צורת ההתאגדות

1. מהי צורת ההתאגדות הקיימת של הישוב ?

2. האם נדרש שינוי הסיווג היישובי  על מנת לממש את החזון (לדוגמא מקיבוץ שיתופי למתחדש או מקיבוץ למושב וכד')?

 

3. האם נדרשות התאגדויות חדשות/נוספות?1. מהי צורת ההתאגדות הקיימת של הישוב ?

 

 

 ב. מעמד המצטרפים

 

1.האם המצטרפים החדשים יהיו חברים באגודה הקיימת או בתאגידים אחרים?

 2. מהן הזכויות הקנייניות או הזכויות החוזיות של המצטרף ומהם יחסי הגומלין עם הזכויות הקנייניות האחרות בישוב?

3. האם הזכויות נרכשות באופן מידי או בתהליך של קליטה והצטרפות הדרגתית ונרכשת?

4. מהו מערך הזכויות והחובות של המצטרפים ביחס לחיים במקום וכיצד משמרים את  חובות וזכויות התושבים הוותיקים?

5. מהם גבולות הערבות ההדדית בין המצטרפים לקהילה הוותיקה?

ג.המרחב הפיזי

1. היכן יגורו המצטרפים החדשים לישוב? בתחומי היישוב  הקיים? בצמידות דופן? בהרחבה הקיימת?

2. האם ייעודי הקרקע הקיימים תואמים את חזון הצמיחה או שיש לשנות אותם? מהן המשמעויות?

ראה גם פרק תכנון  פיזי והתארגנות 

ד. זכויות המקרקעין ואופן העברתן

בשלב עריכת החזון היישובי יש לתת את הדעת על מצב הזכויות במקרקעין ואילו זכויות מקרקעין יוענקו למצטרפים החדשים.

1. ברור ראשוני של אופי והיקף הזכויות הקיימות במקרקעין.

2. מיהם בעלי הזכויות במקרקעין? האגודה השיתופית בלבד או גורמים נוספים כגון רמ"י, החטיבה להתיישבות , הסוכנות היהודית וכד'. יש לבחון את דעתו של מי, יש לקחת בחשבון , בבואנו לחלק זכויות במקרקעין.

3. אופי הזכות כגון:  חכירה לדורות, חכירה תלת שנתית מתחדשת, קרקע פרטית או תערובת של זכויות וכד'

4. מהן זכויות המקרקעין הנוכחיות של החברים באגודה השיתופית והאם יש רצון לשנות זאת (שיוך דירות/נכסים)

 אופן העברת הזכויות הרצוי בהתאם לחזון היישובי.

1. מכירה / חכירת משנה

2. שיוך חוזי / שיוך קנייני

3. עסקה ישירה בין ממ"י למשתכן, קרי האגודה השיתופית משיבה את הקרקע לרמ"י, לטובת החכרה ישירה למשתכן.

4. שכירות/ מתן זכות שימוש

 

 עצות לעשייה מיטבית

1. ייעוץ משפטי מקיף וכולל לתהליך, מהשלב הראשוני של החשיבה של מטרת תהליך הצמיחה.

2. צורת ההתאגדות המוצלחת ביותר עד היום הינה אגודה שיתופית, המנהלת את חיי הקהילה ודואגת לחבריה. התאגדות זו כוללת באופן מובנה, ובהתאם לחוק,  מוסדות דמוקרטיים, דרך מובנית לקבלת החלטות, לרבות אסיפה כללית, שבה לכל חבר יש מקום להשמיע את קולו, ויכולת לשנות ולהשפיע על כל החלטה ממסדית שמתקבלת, לרבות אופן מימוש החלטה על תקציב שוטף, פיתוח, תקציבים ותקנוני חובות וזכויות.  בהיעדר התאגדות  מסוג זה עשוי להיווצר פרבר עירוני, שכונת שינה שהיחס בין חבריה הוא שכנות גרידא במקרה הטוב, היעדר מוחלט של חיי קהילה במקרה הרע.

3. במידה והישוב מחליט שלא לקלוט מצטרפים חדשים לאגודה השיתופית הקיימת, מומלצת הקמה של אגודה שיתופית קהילתית חדשה, שתאגד הן את החברים הקיימים והן את המצטרפים. אגודה זו תנהל את מרקם החיים הקהילתיים, ללא התערבות בניהול הענפים היצרניים שנשארים במסגרת האגודה השיתופית הקיימת. חשוב לוודא שתאגיד זה אטרקטיבי  (שאכן ייתן שירותים) דיו להצטרפות וולנטרית של חברי הקהילה בהרחבה המתהווה. במצב המשפטי כיום, לא ניתן לחייב משתכנים חדשים להצטרף לאגודה השיתופית הקהילתית.

4. יש לבחון שהחזון וצורות ההתאגדות מתיישבים עם המצב המשפטי הקיים, לרבות ההחלטות העדכניות של מועצת ורשות מקרקעי ישראל