שלום אורח

-A A +A

חוסן קהילתי

ההתיישבות הכפרית מתמודדת באופן קבוע עם שיבושים ושינויים בסביבה הפנימית והחיצונית. היכולת של קהילה להתמודד עם שיבושים אלו, ולהמשיך לתפקד נקראת 'חוסן קהילתי'. השירות לעבודה קהילתית, במשרד הרווחה, מגדיר חוסן קהילתי במונחי פעולה: "סך כל המאמצים של הקהילה לנקוט פעולה מכוונת, המשלבת את היכולת האישית והקולקטיבית של תושביה ומוסדותיה ומגיבה ביעילות על שינוי ביטחוני, חברתי או כלכלי, כדי להשפיע על מהלכו ועל השלכותיו העתידיות על הקהילה" (שוגרמן וסנדר,2011, ע"מ 503).

פיקוד העורף (2011) מגדיר 'חוסן' : " יכולת לתפקד גם במצבי לחץ נוכח הפרעות, שיבושים, חסרים, קונפליקטים פנימיים וכדומה. היכולת להתמודדות מוצלחת ותפקוד חיובי גם במצב של חוסר ודאות, מתח מתמשך ואפילו טראומה חמורה." (ע"מ 30).

פרופ' מולי להד פיתח את מודל החוסן הרב-ממדי המכונה Basic Ph באנגלית או גש"ר מאח"ד בעברית ( Lahad,1997; אילון ולהד, 2000). זהו מודל פסיכולוגי, אינטגרטיבי המתאר ששה מרכיבי חוסן התורמים ליכולת ההתמודדות של פרטים ומערכות, במצבים משבשי תפקוד: מציאת משמעות (אמונות וערכים), עיבוד רגשי, תמיכה חברתית, שימוש בדמיון, מסגור מחדש של תמונת המצב (שימוש בהגיון) ופעילות גופנית. מודל זה יכול לשמש בסיס להערכות להתמודדות במצבי משבר ואסון.  לעיון במודל לחצו כאן.

גורם מרכזי בחיזוק יכולת ההתמודדות בחרום הם צוותי החירום היישוביים (צח"י) צוותים אלו מסייעים להנהגת היישוב לטפל בהצלחה במגוון האתגרים בעת משבר ואסון. לפרטים על הצח"י, צוות החירום היישובי לחצו כאן, על הון חברתי וחוסן קהילתי לחצו כאן.

ריכוז ממצאי מחקרים רבים (Norris et al., 2008, Leykin D. et al. 2013) מלמד כי חוסן קהילתי מבוסס על:

1.         אמון במנהיגות - אמון במנהיגות, בממלאי התפקידים ובחברי הקהילה.

2.         משאבים חומריים – היכולת של קהילה לגייס ולתעל משאבים, לתמיכה בצרכים יחודיים ובאנשים הנמצאים במצב נזקקות, תקינות התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות, משאבים כספיים.

3.         יכולות התארגנות –  היכולת של היישוב לאתר צרכים ואתגרים , לגייס אנשים, לתכנן ולבצע את הנדרש. בתוך כך נדרשות יכולות לאיסוף והפצת מידע, יכולת לשיתוף פעולה פנימי וחיצוני , יכולת סיוע הדדי, ומיצוי משאבי התנדבות בקהילה במשפחות ובקרב אנשי מקצוע זמינים לחרום.

4.         קשרים ותקשורת – הון חברתי (בתוך הקהילה ומחוצה לה) , אמון חברתי, יחסים טובים בין החברים.

5.  איסוף והפצת מידע.

6.         רוח המקום – אמונה ביכולת, משמעות ותקווה, נורמות של אחריות התגייסות  וסיוע הדדי, תרבות של מוכנות.