שלום אורח

-A A +A

חינוך חברתי וצמיחה

מקומו ותפקידו של החינוך החברתי בקהילה

ד"ר גבי אסם – ראשת אגף חינוך ומשימות בתנועה הקיבוצית

 

מקומו של החינוך החברתי בקהילה הולך וצובר תאוצה בשני העשורים האחרונים. קהילות רבות חדשות וותיקות מבינות את ערכו ותפקידו של החינוך החברתי כמחבר ומקשר בין חברי הקהילה, כמייצר מסורת של תרבות ואירועים, כמהווה מרכז חוסן לעיתות משבר וכמענה נכון לילד ולהוריו בימי השגרה.

החינוך החברתי במרחב הכפרי מתקיים בשלושה אופנים מרכזיים: האחד במערכות חינוך יישוביות, שהיו מכונות חינוך בלתי פורמאלי או חינוך משלים. המודל המוכר למערכות אלו התפתח בעיקר בקיבוצים וכלל את כל שכבות הגיל מא'-יב' והתקיים גם במושבים ובישובים הקהילתיים במתכונות שונות. המבנה הקלאסי של מערכות חינוך אלה מתאפיין במרכזים חינוכיים תלת גילאיים הפועלים כל השנה אחרי שעות בית הספר וכן בחופשות. חברת הילדים בגילאים הצעירים א'-ו' וחברת הנעורים ז'-יב' פועלות על פי לוח שנתי המשופע במסורות יישוביות, המתאים את עצמו לרלוונטיות ולהתרחשויות המתהוות. האופן השני, המוכר יותר, מתקיים בתנועות הנוער שפעלו ופועלות לצד או בנפרד ממערכת החינוך היישובית. תנועות הנוער וארגוני הנוער (ראה פירוט בהמשך) פועלות ביישובים ובמועצות כחלק ממערך ארצי מסורתי. האופן השלישי, בו מתקיים החינוך החברתי הוא באמצעות מערך החוגים כשהבולטים והמרכזיים בהם: ענפי הספורט, מרכזי המחול והמוסיקה וחוגי התיאטרון. על פי רוב מערך זה מתקיים במרחב האזורי והוא מזמן לילדים ולנוער מפגש עם דמות משמעותית (מורה, מנחה, מדריך) וקבוצת שייכות הפועלת על בסיס מקצועי וחברתי.

בעשור האחרון נכנס גורם חדש למרחב החינוך החברתי – ארגוני הילדים והנוער. אלו מוכרים בתקנה תקציבית במשרד החינוך, לצד תנועות הנוער, ביניהם: "אחרי" – לצמצום פערים בחברה הישראלית באמצעותו מערך הכנה לצה"ל המתמקד באוכלוסיות קצה; "כנפיים של קרמבו" – לשילובם בפעילות חברתית של בעלי מוגבלויות, "נוער מד"א" – להתנדבות במרכזי מד"א, ארגון "איגי" – לנוער גאה, ואחרים. הגדרתם את עצמם מופיעה בחוברת שהתפרסמה באוגדן הארגונים לשנת 2014 : "ארגוני הילדים והנוער מציעים אפיק חינוכי- ערכי, הנשען על מימדי החינוך הבלתי פורמאלי. בדרכם הייחודית מאפשרים ארגוני הנוער גישה לילדים וילדות, נערים ונערות להשתייך למסגרת קבוצתית, שרואה את צרכיהם, מעצימה אותם ומקנה להם ערכים לצד חוויה של מסוגלות ויצירה, תוך יצירת מענים חינוכיים חדשים ופורצי דרך. מטרתה של התקנה 2013, היא להרחיב את היקפי המשתתפים בפעילותם של ארגוני הילדים והנוער, להעמיק את אפשרויות החינוך המוצעות על ידיהם ולאפשר התפתחות מואצת של מרחב החינוך הבלתי פורמאלי במדינת ישראל".

בשנים האחרונות, עם התחזקות המרחב האזורי, התעצמה מאד משילותה של המועצה האזורית והיא נכנסה כגורם מתערב ומוביל חדש. החינוך החברתי היישובי, מערך החוגים ופעילותן של תנועות הנוער נדרשות לתאום, הנחיה ולעיתים קרובות אף למימונה של יחידת הנוער ו/או של מחלקת החינוך במועצה.חוק הנוער שנכנס לתוקף והכולל הגדרת מעמד וגוזר תקצוב (2011) חיזק את מעמדם המקצועי של מנהלי יחידות הנוער ברשויות והקנה להם מעמד ותוקף שלא היה בעבר. יחידות הילדים והנוער במועצות האזוריות הפכו לגורם מקצועי, מתכלל ובעל השפעה רבה על עיצוב המרחב החינוכי חברתי במרחב הכפרי.

     ככל שמתחזקת המקצועיות של הגורמים העוסקים במרחב החינוכי חברתי, הם נדרשים לשלושה תהליכים מקבילים הדורשים יתר תשומת לב וזהירות, על מנת שתיווצר העצמה של כל אחד מהם, בבחינת "גם וגם" ולא "או או". בהסבר ממוקד יותר ניתן לומר כי לאותה ילדה או ילד מספר השתייכויות חברתיות ובדרך כלל ימצא את עצמו מעורב חברתית ביותר ממערכת אחת. זאת בנוסף כמובן לבית הספר אליו או אליה בו הם לומדים ואשר יטען גם הוא ל"קהילת בית הספר". לדוגמה: אותו נער או נערה פעילים במערכת החינוך החברתי ביישובם, פעילים בקבוצת ספורט או מחול ויתכן וגם פעילים בתנועת הנוער או בארגון הנוער. בנוסף ימצאו את עצמה פעילים גם במרחב האזורי – למשל במועצת הנוער המועצתית.

בתיאור מצב זה של ריבוי השתייכויות למערכות חברתיות ניתן לשרטט שלושה צירים הדורשים התייחסות מרבית:

הציר הקהילתי ישובי מול הקהילתי אזורי- בעולם של רשתות חברתיות הילדים והנוער מורגלים בשייכות ליותר מקבוצה אחת. המושג "קהילה" מתרחב מקהילה בה אתה חי ומתגורר לקהילות ווירטואליות. לענייננו יש להבחין בעיקר בין שתי קהילות זו בה חי הילד – הישוב לזו המתפתחת – האזורית. תפקידיהן ומשמעותן בחייו הן שונות ודורשות הגדרה מחודשת ומעודכנת. מכיוון שבשתיהן חי הילד ומשתיהן מקבל שירותים ומענה חברתי ומוניציפאלי יש להקפיד על השוני שבין הגדרות אלה. זאת על מנת לייצר תהליכי השלמה והפריה ביניהן וכדי למנוע החלשתן של המערכות.

שונות מול הכללה - ברצון לאחד ולייצר זהות חברתית אחת חשוב לשמר את הזהויות השונות של המערכות. השיח צריך להתקיים כאשר הזהויות ברורות לעצמן. יש לבנות זהות מכלילה מבלי למחוק את הזהות הנבדלת. לדוגמה: זהות יישובית מול זהות מועצתית. הזהות המועצתית לא מחליפה את זו היישובית. פגיעה בזהות היישובית תחליש את מעמדה של מערכת החינוך היישובית ובכך תחלש היכולת לתת מענה חברתי לילדי היישוב, תחלש היכולת לקיים מסורות יישוביות ויחלש חוסנו של היישוב. החלשת הזהות האזורית תחליש את היכולת לייצר מערך מוביל ומטפח של כלל ילדי האזור.  

אוטונומיה מול משילות- האוטונומיה של כל אחת מן המערכות חשובה ביותר. כשהאוטונומיה נפגעת גם הזהות נפגעת, גם היצירתיות, נוצר תסכול המתנהג ומוביל להתנגדות והתעמתות של המערכות האחת בשנייה. במרחב שבין האוטונומיה למשילות יש להקפיד שהמרחב האוטונומי ישמר בתוך המרחב החינוכי. לדוגמה: בתכנון לוח הפעילות השנתי המערכת האזורית צריכה להוות גורם מתאם, מתכלל ומתווך. היא זו שאמונה על איסוף התאריכים של כלל המערכות, כולל זו של עצמה. היא גם אחראית להוביל יעדים ומטרות שנקבעים במשותף על ידי כלל הגורמים – בכך היא ממלאת את תפקידה המשילותי. המערכות האחרות: היישובית, מערכת החוגים והפעילות הספורטיבית וכן תנועות וארגוני הנוער ישמרו על עצמאותן החינוכית ויבנו את יחידות התוכן שלהם באופן עצמאי, תוך שהן מתחשבות ומשלימות האחת את השנייה.

     אחרי ולפני הכל אשוב ואזכיר את חשיבותן הרבה של מערכות החינוך החברתי המעצבות את חייו ואישיותם של הילדה והילד, המטביעות את חותמן על הנערה והנער ומהוות מקור צמיחה למנהיגות החברתית של המחר.