שלום אורח

-A A +A

על מנהיגות נוער - דר יעקב צימרמן

מנהיגות נוער

האם ילדנו יצמיחו עולם טוב יותר?

מערכות חינוך פורמליות כמו גם מערכות חינוך בלתי פורמליות לצד עמותות, גופים ציבוריים מדרשות קדם צבאיות וכד' עוסקות בפיתוח מנהיגות נוער. נראה שבחזונם של כל העוסקים במלאכה מצויה אמונה שמנהיגות הינה תכונה או מיומנות שראוי לפתח כדי להפוך לבוגרים בעלי ערך המשפיעים על סביבתם.

ננסה לגעת במאמר קצר זה במגוון תחומים:

ü      מהי מנהיגות? (ומה טיבה המיוחד של מנהיגות נוער?)

ü      האם ניתן לפתח מנהיגות?

ü      אם כן כיצד?

ü      ואם ניתן ואנחנו יודעים כיצד לעשות זאת, להיכן נרצה להוביל את המנהיגים שלנו?

הספרות העולמית עוסקת רבות בחקר טיבה של המנהיגות והדרכים לפתחה. לצורך מאמר זה נבחר באחת מההגדרות הרבות שיש בספרות למנהיגות (שנראית רלוונטית במיוחד למנהיגות נוער): מנהיגות מעצימה אנשים ומרוממת אותם לרמות גבוהות יותר של הכרה ומוסריות  (בניס וננוס, 1985). מנהיגות קשורה לנכונות להסתכן, לפעול מחוץ למסגרת. אם נרצה, מנהיגות שכזו הינה מנהיגות שמכוונת ליצור עולם טוב יותר.

שכיח לראות את המנהיג כאדם בעל כישורים מיוחדים, כריזמה, יכולת לסחוף את סביבתו ולהשאיר חותם בלב אנשים. זו הגדרה רומנטית שמשאירה את המנהיגות בידי אותם מיוחדים בעלי סגולות טרומיות. לעומת זאת ניתן לראות מנהיגות כהתנהלות מוסרית ואחראית של כל פרט ופרט שבעצם בחירותיו הקטנות והיומיומיות, בחירות שאינן הולכות עם הזרם, משפיע על הקרובים אליו. אם נבקש לחדד זאת הרי נטען שאותו נער הבוחר להושיט יד לזולתו, כאשר האחרים אינם רואים אותו, בוודאי שמשפיע על סביבתו ומחולל שינוי. כאשר מתבגר בוחר לפגוש את חבריו בחיוך ובחיבוק, הוא נוהג באופן מנהיגותי ומשפיע על סביבתו. לאור זאת, כל אחד מבני הנוער אמור לראות עצמו כמנהיג בכל עת שבחר לומר את דעתו, להתנהג באופן אחר מסביבתו (גם כאשר אינו עומד על הקתדרה ומטיף לכך). מערכות חינוך ראוי שיקדישו תשומת לב מרובה למנהיגות קטנה-גדולה זו. לאור זאת, נראה נכון יותר לדבר על "מעשי מנהיגות" לעומת "להיות מנהיג".

האם לא נכון לומר שיש אנשים שעושים ביום יום שלהם או במהלך חייהם יותר מעשי מנהיגות מאשר אחרים?!

מה המטרות האפשריות לפיתוח וקידום מנהיגות נוער?

1.      עיצוב אישיותו ואופיו של הפרט כך שיהיה מנהיג לכל הפחות של עצמו וינהל את מעשיו.

2.      פיתוח אישיותו של הפרט כדי שייקח אחריות על סביבתו וינסה להשפיע על דרכה ועל ערכיה.

3.      פיתוח אישיותו של הפרט על מנת שכבוגר יהיה אדם מעורב ומשפיע על סביבתו.

4.      מתן מקום לבני הנוער כקבוצה לנקוט עמדה כלפי חייהם וכלפי עולם המבוגרים ולהשפיע על אופי חיי החברה והעיסוק שלהם כבני נוער (באופן זה לסייע למבוגרים להיות מותאמים להם יותר).

מנהיגות הינה מושג חמקמק שהחוקרים העוסקים בכך מתלבטים שנים רבות בהגדרתו, בניסיון לאפיינו, בוויכוח האם זו תכונה מולדת או תכונה נרכשת, האם היא תכונה קבועה או התנהגות שהינה פרי של נסיבות (מצבים) ובעיקר עסוקה בדרכים האפקטיביות להכשרת מנהיגים.

ישנה הסכמה מעבר למומחים שמנהיגות אינה ניתנת להגדרה באמצעות תכונותיו של מנהיג אלא באמצעות התנהגותו. מקובל היום להבחין בין "מנהיגות מתגמלת" (Transactional leadership) ו"מנהיגות מעצבת" (Transformational leadership). בקצרה נציין שמנהיגות מתגמלת (מצבית) הינה מנהיגות "היודעת" לחוש את המצב הנוכחי ולהציע באופן מותאם כיוון פעולה ראוי למצב זה. מנהיגות מעצבת הינה מנהיגות יוצרת השראה, יוצרת אמון ותחושת כוח, היודעת להפיח רוח ועוצמה באנשים. מנהיגות זו קשורה בדרך כלל לכריזמה.

מעצם הטענה שהושמעה כאן שמנהיגות של בני נוער מכוונת לפיתוח אישיותו של הנער ועיצוב אופיו הרי שראוי לבחון כיצד כל בני הנוער יעסקו במנהיגות והמאמצים בתחום זה לא יופנו רק לאותם בני נוער מעטים, מיוחדים, בולטים בכישורים מיוחדים והנהנים מכריזמה, כושר ביטוי, יכולת השפעה טבעית על סביבתם וצרכים עזים להשפיע ולצבור כוח ומעמד.

מאמר זה מנסה לטעון שראוי שרוב בני הנוער אם לא כולם, יעסקו בקידום ופיתוח המנהיגות שלהם. יתכן ואף נכון לטעון שלכל מתבגר יש פוטנציאל מנהיגות ובוודאי פוטנציאל לעשות מעשי מנהיגות.

המחקרים מצביעים על כך שלמידה משמעותית מתרחשת דרך התנסות וגילוי, למידה בה הלומד פעיל ולוקח אחריות על למידתו. במקביל לכך, אחד מעקרונותיו של החינוך הבלתי פורמלי הינה התנסות. בני הנוער מתנסים בחיי חברה, מתנסים במשימות שונות שנוטלים על עצמם וזאת תוך מורטוריום (הזכות לטעות ולמחול על הטעות) ותוך משחק ("שילוב הפגתי-יצרני").

משמע, כל תוכנית לקידום מנהיגות נוער צריכה להישען על כר נרחב מאוד של התנסות. החברה אמורה להציע פלטפורמות מגוונות ורחבות של למידה והתנסות במנהיגות כך שכמעט כל מתבגר יוכל למצוא עצמו עסוק בפיתוח אישיותו כמנהיג תוך התנסות בכך. מכאן שמנהיגות נוער אינה ממוקדת רק באותם גופים המאפשרים לבני הנוער להתנסות במנהיגות ייצוגית (מועצת נוער, מועצת תלמידים) אלא במרחב עצום של פעילויות והתנסויות שבכולן גרעין מנהיגותי.

נמנה להלן רפרטואר רחב שכזה של פעילויות והתנסויות:

1.      נוער ממוקד בתחום עניין – השתייכות לקבוצת בני ופעילות בה לקדם אג'נדה מסוימת ("נוער אומר לא לסמים", נוער המקדם סביבה ירוקה, נוער המקדם דו קיום וכד').

2.      מדריכי נוער – תחום זה הינו אחד מכלי קידום מנהיגות המעצימים והמקדמים ביותר את העוסקים במלאכה. אין פעולה מחנכת ומעצימה יותר מאשר לעסוק בחינוך אחרים ולהעצימם (בספרות מקובל לכנות זאת The helper therapy הדרך בה נעזר המטפל בעצם היותו מטפל). עם זאת מדריכי נוער יכולים להיות לא רק אלו שנמצאו מתאימים להנחות קבוצה חברתית של בני נוער (בדרך כלל במסגרת תנועת נוער). פעילות בהיבט צר זה אינה מזמנת התנסות רבת ערך זו בפני רוב בני הנוער שאינם מתאימים לכך (מעבר לכך שכמות הקבוצות המודרכות הינו קטן להפליא ולכן כר ההתנסויות מוגבל מאוד בתחום צר זה). ראוי להציע למתבגרים רבים לשמש מדריכים בתחום מקצועי, לימודי, סביב תחביב שלהם, אומנות, סיירות, ענף ספורט וכד'. ראוי להכשיר מדריכים לתחומים מגוונים וללוות אותם בהתנסותם.

3.      פעילים – לצד אלו שישלחו ידם בהדרכה ראוי לפתח תחום רחב של פעילים שיעסקו בניהול עולמות תוכן השייכים לעולם הצעירים כגון אחראי מחסן ציוד, אחראי תחזוקה ונוי, אחראי תרבות וספורט, אחראי עזרה ראשונה, ראשי וועדות וכד'.

4.      חונכים ("אח בוגר") – בני נוער רבים יכולים להיות משמעותיים לזולתם אך יתקשו להפעיל ולנווט קבוצה חברתית. לעומת זאת, יהיו להם די כישורים וכוחות להיות רלוונטיים ליחיד כזה או אחר. החונכות יכולה להיות חונכות לילדים צעירים יותר, חונכות לילדים עם צרכים מיוחדים, חונכות סביב עולם תוכן מסויים (הכנה לכושר קרבי, עזרה בשיעורי בית) וכד'. ראוי לציין שדווקא בני נוער שאינם נתפסים כברוכי כישרונות יכולים להיות חונכים משמעותיים לצעירים מהם ובאופן זה להצמיח את כישוריהם שלהם ואת הדימוי העצמי שלהם.

5.      מחויבות אישית והתנדבות – בתי ספר ואף ארגונים בלתי פורמליים מבקשים או מחייבים בני נוער לבחור בתחום כלשהו בו יגלו מחויבות אישית ויתנדבו עבור הקהילה. מגוון הפעילויות רחב כגון עבודה בבתי חולים, עבודה כלפי גיל הזהב, התנדבות במגן דוד אדום, צער בעלי חיים, סיוע בגני ילדים וכד'.

6.      צוותי משימה – נכון שחברת המבוגרים (וכמובן חברת בני הנוער עצמה) תציע למתבגרים להיות שותפים בצוותי משימה שונים שמקדמים את הקהילה (צוות הקמה של שביל רכיבה, צוות הפקה של אירוע תרבות, צוות לשיפוץ מבנה, צוות להקמת בריכת נוי וכד').

7.      יזמות חברתית ועסקית – יותר ויותר בני נוער יכולים להיות שותפים לקבוצות למידה והתפתחות העוסקים ביזמות חברתית ועסקית (יזמים צעירים) המחייבות את בני הנוער להתנסות בדיאלוג עם שותפים, בתכנון וניהול פרויקט וכד'.

כיצד מכשירים מנהיגים?

הספרות עסוקה בכך רבות. אנו נטען שהכשרת מנהיגים ראוי שתכיל את הרצף ההתפתחותי הבא:

1.      גיבוש השקפת עולם ערכית של בני הנוער (היכרות עם העולם, מפגש נרגש וכואב עימו).

2.      פיתוח מחויבות חברתית – פיתוח תחושת מחויבות ואחריות כלפי הזולת והסביבה. צורך עז להשפיע, לבטא את ערכיך, להיות רלוונטי. מכוונות להשפיע בכיוון מסוים.

3.      התבוננות ורפלקציה על העצמי – מודעות לעצמך, מודעות לפוטנציאל המנהיגות העצמי (אינטליגנציה רגשית גבוהה). חיזוק הפוטנציאל האישי, עיסוק בחוזקות החותם (בכוחות המיוחדים של היחיד).

4.      למידת מיומנויות – פיתוח שליטה ומיומנויות בתחומים מגוונים כגון קיום קשר בין אישי משמעותי, תהליכי השפעה, יכולת להצגת טיעון וקיום ויכוח, תהליכי קבלת החלטות, ניהול קונפליקטים ניהול פרויקטים וכד'.

5.      תרגול והתנסות – התנסות מקיפה במגוון פעילויות מנהיגותיות ונשיאה באחריות ובמחויבות. התנסות בחיי חברה שיש בהם ביטויי מנהיגות כגון פיקוח קולגיאלי (היכולת של היחידים לפקח ולשמור על זולתם (ראוי ממדי החינוך הבלתי פורמלי על פי כהנא).

כל התהליך הזה אמור להיות מלווה באקלים מתאים: מבוגרים משמעותיים המקיפים את המתבגר ומלווים אותו במהלך התפתחותו (הורים ומבוגרים אחרים), משמשים לו מודל משמעותי אך בעיקר מרעיפים עליו הרבה אמון בכוחותיו והרבה אהבה. הקשר עם המתבגר אמור לאפשר מרחב להתנסות עם זכות לטעות, האצלת אחריות וסמכות כך שהמתבגר אכן יישא באחריות משמעותית שתשפיע על סביבתו (זוהי ה- "סימטריה" על פי ממדי החינוך הבלתי פורמלי של כהנא, על פיה המבוגר מפחית מכוחו ומעניק כוח למתבגר), סביבה העוסקת בדיון ערכי ובהבהרת ערכים ואידאות, סביבה המסייעת לתהליכי התבוננות עצמית, אמונה שבידי היחיד להשפיע על עולמו שלו ועל סביבתו.

הדור הנוכחי, דור ה- Y עומד במבחנים קשים ביותר. בעידן זה, הצרכים האישיים והצורך בהגשמה עצמית קודמים לכל. החיפוש אחר האושר שהינו מוטיב מרכזי בעידן זה עלול להביא לעמדות של נהנתנות ואגוצנטריות. מנהיגות הינה יציאה מכבלים אלו אל המרחב החברתי, הציבורי, מערכים ממוקדים בעצמי לערכים אוניברסליים של ראיית הזולת וצרכיו.

העידן הפוסט מודרני מאתגר אף את אופני המנהיגות הקונבציונליים. האם ניתן לפתח מנהיגות גם בעולם הווירטואלי? האם ניתן להשתמש באינטרנט כדי לקיים עוד קשרים מסועפים עם הזולת?

 

דווקא כעת, ראוי לקדם מאמצים מיוחדים לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה. אולי בידינו, המבוגרים המתקשים לקיים עולם ראוי ומתקדם ערכית, להעצים את בני הנוער שיהיו הם המנהיגים הראויים של המחר.

 

 

ד"ר יעקב צימרמן (צימי)

פסיכולוג ויועץ ארגוני

מנכ"ל ובעלים של מכון פירם