שלום אורח

-A A +A

ראיון עם יואב אריאל 9.15

יואב ואני ישובים בבית קפה בעפולה, מקום שמידי פעם הופך חמ"ל למרחב צפון בחטיבה להתיישבות.

הוא מיד פותח בנושא שמעסיק אותו וגם מדיר שינה מעיניו, מצב החטיבה להתיישבות והיכולת להמשיך ולפעול כפי שמאמינים ורוצים.

בפברואר שנה זו יצאה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר בה היא מורה להסדיר את מערכת היחסים בין ממשלת ישראל לחטיבה להתיישבות.

הטענה היא שהחטיבה להתיישבות לא יכולה להמשיך לקבוע מדיניות ויש לשנות את המצב כדי שהממשלה תעשה זאת.

ההנחיה היא כי בשנת התקציב הבאה תתנהל החטיבה להתיישבות כקבלן בחלק הביצועי בלבד.

במקביל, הוקמה ועדת מנכלים אשר אמורה להמליץ לממשלה על דרך העבודה עם החטיבה להתיישבות. וועדה זו עדיין לא הגישה את המלצותיה למרות שחלף הזמן בו הייתה אמורה כבר לעשות זאת.

קיים גם מטה מאבק שמובילים אותו ראשי הרשויות בצפון, בדרום וביש"ע.

נוצר מצב של מעין מרוץ המתקיים בכמה זירות: המשפטית והפוליטית דרך מו"מ ודרך פסיקות כאשר לא ברור מי ומה יכריע  בנקודת ההכרעה שהיא לקראת נובמבר 2015.

חשוב להבין כי פסיקת היועצת המשפטית אינה ניתנת לערעור אלא בדרך של בג"ץ או פוליטית,  והיא ממשיכה ופועלת ליישום המלצותיה, למרות שהיא משבחת את פעילות החטיבה תחת המונח "מניית זהב" בנושא ההתיישבות.

"ברור כי החטיבה תמשיך להתקיים", יואב מרגיע, "אבל לא ברור כמה ואיך תוכל לפעול."

הוא  מדבר על כך שהחטיבה להתיישבות יצרה יכולות גבוהות, כלים, מקצועיות ומסורות אשר מהווים מכלול רב תחומי המקדם את ההתיישבות.

והוא גם מדגיש בפני את העבודה שנעשית  במועצות האזוריות הערביות ובישובים הערביים.

אני שואלת אותו  מה מאפיין את המצב עכשיו, הוא מתייחס קודם כל לחלק הרגשי שהוא מגדיר כעלבון. תחושה של העדר הכרה במפעל הגדול של ההתיישבות וקידומו, באותה נשימה הוא מדבר על התמיכה שמקבלים מההתיישבות, מראשי הרשויות בעיקר דרך ההכרה  בעבודה בדרך של שותפות דרך המקצועיות, התפיסה והכלים שמביאה החטיבה לשטח.

צריך להבין שאנחנו מדברים על 37 מועצות אזוריות ברחבי הארץ,  הכוללות 600 ישובים של כחצי מיליון תושבים.

המאבק נותן בעיניו חיזוק משמעותי לדרך המשותפת  בעבודה עם המועצות האזוריות והמאבק הוא תחת הסלוגן "אין לנו חטיבה אחרת" של ראשי המועצות האזוריות.

אנחנו שמים קצת בצד את הנושא החשוב של המאבק ואני מבקשת ממנו  לדבר על העשור שהיה ועל העשור שיהיה.

יואב לא חושב אפילו רגע על מה היה ומה חשוב שיהיה, ניכר עליו שהוא חי את הנושאים 24/7.

בעשור האחרון,  היו  שלושה  תחומי  עיסוק מרכזיים  לחטיבה:

1.       צמיחה דמוגרפית. עיקר המאמץ היה לייצר שיתופי פעולה, כלים שפה ועבודה שיטתית לעבודה לאורך זמן על תחום מורכב זה.

קצב הקליטה במרחב צפון היה כ2000 משפחות בשנה.

כל הגורמים לקחו חלק במאמץ זה ישובים, רשויות, תנועות, גורמי ממשלה שונים. המשימה הייתה שבכל ישוב, בכל רשות תקום מנהלת צמ"ד אשר תוביל באופן מקצועי ורב תחומי את הנושא. התפיסה  היא שהכול קורה דרך המועצות האזוריות והן הגורם המוביל והלוקח אחריות על התהליכים.

2.     טיפול בישובים קשים: ישובים חדשים ומתחדשים אשר זקוקים לעבודה צמודה של כל הגורמים לאורך זמן. בדרך של השקעת זמן ומשאבים. והתוצאות, יוצאות מהכלל. תהליך של הקמת מנהלת, תכנית עבודה מסודרת, ממשקי עבודה טובים חטיבה-מועצה- ישוב. יואב מונה רשימה ארוכה של ישובים שהוא קשור אישית לדרך שעבר ועובר הישוב.

3.     מעורבות בפעולות אזוריות: פורום ראשי רשויות, פרויקטים גדולים אזוריים, העברת ידע ומידע דרך כנסים, השתתפות קבועה בועדות הקבלה, פורומים וכמובן אתר זה המדריך לצמיחה כפרית.

אני שואלת,  מתוך אמונה שלמרות הקשיים ממשיכים לא רק לשנה הבאה אלא לעשור הבא, מה הלאה  וגם כאן בלי לחשוב הוא מונה בפני את אתגרים העומדים בפתח:

המשך והעמקת הסיוע לישובים מתקשים. מבחינתו עוד כ80 ישובים.

השתלבות במאמצי המדינה בפתרון בעיות הדיור, מעורבות גדולה ומשמעותית יותר בתעסוקה ופרנסה, פתוח ושיפור הצד הארגוני והקהילתי בהתיישבות וגם מיצוב ההתיישבות כבעלת ערך ומשמעות לכל תושבי המדינה.