שלום אורח

-A A +A

קביעת מדיניות

לכאורה יש כאן פרוייקט פשוט – בונים מספר בתים, מוכרים אותם והדיירים החדשים משתלבים בסביבה הותיקה.
במציאות – פרוייקט צמיחה כפרית משפיע ומושפע על טווח רחב של היבטים קהילתיים למשך שנים ארוכות.
ככה זה בכפר : אבן שנזרקה לשלולית ע"י הראשונים, ממשיכה לחולל מעגלי תגובה גם אצל הנכדים. אז בואו נכוון טוב בהתחלה כדי שלא נמצא עצמנו במקום הלא נכון בהמשך.

קביעת מדיניות צמיחה ביישוב הכפרי היא יצירת מסגרת חדשה ומותאמת המגדירה את הסיפור של המקום בו אנו רוצים לחיות בעתיד.  החלטות המתקבלות היום יכולות להשפיע שנים רבות הלאה.
ככל שהמדיניות  תזכה להסכמה רחבה של תושבי היישוב, מוסדותיו והגורמים הרלוונטיים ברמה האזורית והלאומית, כך יוכלו כל הגורמים המעורבים לשלב כוחות לאורך התהליך.
מדיניות פיתוח שאינה מתאימה, עלולה להיות מקור למתחים ומאבקים לשנים רבות.

כך לדוגמא:
- סף כניסה כלכלי גבוה ליישוב עלול למנוע הצטרפות של דור ההמשך,
- הנצחת מצב בו מנהיגות היישוב מפוצלת בין 'הקהילה', הועד המקומי והאגודה השיתופית עלולה להנציח מחלוקות ומתחים בין מנהיגויות.
- יצירת יחסים טובים ותקשורת פתוחה בין ותיקים לחדשים, בין המוסדות לתושב בתהליך התכנון תתרום להמשך יחסים טובים גם לאחר האיכלוס.

גישה מערכתית על בסיס חמישה יסודות: משאבים חומריים,  דרכי התארגנות, משאבים חברתיים, רוח המקום, התייחחסות מרחבית (היישוב כחלק מאזור)

 

מהי הצלחה ? ועצות לעשיה מיטבית

1. שילוב כלל הכוחות הפנימיים, יישוב כפרי הוא שילוב של שלושה גורמים:

  • - ישות מוניציפלית – יישוב המוכר ע"י רשויות המימשל. בדרך כלל מנוהל ע"י ועד מקומי כחלק ממועצה אזורית.
  • - התאגדויות תושבים – בדרך כלל אגודה שיתופית חקלאית (אגש"ח) או אגודה מוניציפלית.
  • - קהילה – מרקם היחסים וההתארגנויות, הערכים והתרבות המקומית, יוצרים יישות חברתית המשמשת מוקד להזדהות ומשמעות עבור חבריה.

חוסן היישוב נשען במידה רבה על היכולת לנהל את שלושת הגורמים הללו לאור חזון משותף, תוך ניצול היתרון היחסי של קהילה, התאגדויות וועד מקומי.

2. זיהוי ושילוב מירב בעלי העניין החיצוניים, צמיחה ביישוב כפרי נשענת במידה רבה על תרומתם של גורמים חיצוניים, כך למשל:

  • המגזר הממשלי – משרדי ממשלה, מועצה אזורית, מט"י, חברות לפיתוח...
  • המגזר העסקי – המשק המשותף ובעלי עסקים מקומיים, עידוד יוזמות כלכליות, משקיעים חיצוניים, מפעלים אזוריים וגורמי מימון
  • המגזר האזרחי – מוסדות השכלה, ארגונים חברתיים, עמותות אזוריות

3. היכולת לתרגם את חזון היישוב לתכנית מיתאר (תב"ע) מאושרת, בלוח זמנים סביר

4. מדיניות שבסופו של דבר חותרת להשוואת מעמד בין כלל התושבים ביישוב – מונעת מתחים.

5. מדיניות המשלבת את כלל ההיבטים הפיזיים, הכלכליים והחברתיים כפי שתואר לעיל.

6. שימוש במשאבי הייצור שהוקצו ליישוב גם לתחזוקה ופיתוח של היישוב ולא רק לרווחת חברי האגודה השיתופית

7. מומלץ מפעם לפעם לבצע  התאמת המדיניות למציאות המשתנה בשיתוף כלל בעלי העניין.

סיכונים

  • מדיניות המעמיקה את השוני במעמד אוכלוסיות שונות ואת ההבדלים בין ההתאגדויות, עלולה לייצור מחלוקות לטווח הארוך.
  • תהליך קביעת המדיניות ככל שהוא נעשה בשיתוף הציבור , כך יבטיח הסכמות רחבות יותר בהמשך. מנהיגות המוליכה אנשים באף צפויה אולי להישגים בטווח הקצר על חשבון מחירים חברתיים ואחרים לטווח הארוך.
  • מי שהתעלמת ממנו בתחילת הדרך יגיע בהמשך...
  • מדיניות התלושה מן הביצוע – לעיתים יישוב קובע חזון וערכים כדי לתלות אותם על הקיר ואולי אפילו לדחוף למגירה עמוקה. מצב זה מקטין אמון, מגביר  תסכול ומעודד ציניות –
  • הדלק של תהליך צמיחה קהילתית הוא אמון. תגידו למה אתם מתכוונים ותתכוונו למה שאתם אומרים! 

 

תגובות